בפניי בקשה למעצר עד תום ההליכים.
תחילה יובהר כי משרד הרישוי פסל את המשיב מלהחזיק רישיון נהיגה עוד באוקטובר 2005 , בגין אי התאמה אישיותית לנהיגה בטוחה. הודעות על הפסילה נמסרו למשיב במספר הזדמנויות, לרבות בשנת 2009 עת נתפס כשהוא נוהג ומחזיק לכאורה ברישיון נהיגה מזויף.
נוסיף כי רישיון הנהיגה של המשיב פקע בנובמבר 2005.
המשיב נעצר בגין כתב אישום הכולל שני אישומים. האישום הראשון מתייחס לאירוע מיום 22.6.11 בו נטען כי המשיב נהג באופנוע נושא מ.ר. 3406468 (להלן:
האופנוע) כשהוא אינו מורשה לנהיגה בסוג זה של אופנוע, כאשר הוא פסול ביודעין וללא רישיון נהיגה ופוליסת ביטוח תקפים.
בגין האירוע הראשון נערך שימוע במעמד המשיב בו החליט הקצין להשבית את האופנוע למשך 30 ימים, אך המשיב לא הפקיד את האופנוע.
האישום השני מתייחס לאירוע מיום 19.7.11, בו נהג המשיב באופנוע כשהוא פסול, ללא רישיון נהיגה תקף ושעה שרישיון הרכב נפסל נוכח השבתת האופנוע כאמור. עוד נטען כי המשיב נהג באותו מועד כשהוא שיכור ותחת השפעת סמים, עיניו היו אדומות ומבריקות, הוא התנדנד בעמידה, היה לחוץ והתנהגותו רדומה. המשיב נדרש למסור דגימת שתן לשם בדיקת שכרות, אך סרב.
בא כוח המשיב לא חלק כי קיימות ראיות לכאורה ביחס לשני האישומים שלעיל, אך לטענתו ביחס לאירוע השני לא היה בסיס סביר לחשד כי המשיב היה תחת השפעת סמים ולפיכך הדרישה כי ימסור דגימת שתן לא הייתה כדין. באירוע השני זומן המשיב לחקירה במשטרה ומסיבה זו, כך נטען, מיהר ונסע באופנוע לתחנת המשטרה. המשיב נחקר אודות הפרת תנאי מעצר הבית (ועל כך עוד יובהר), ולטענת בא כוחו במהלך החקירה לא ציינה החוקרת כי בהתנהגותו של המשיב ניכרו סימנים כי הוא נתון תחת השפעת סם. לפיכך נטען כי תמוה כיצד זה בעת שמשיב יצא מהחקירה ונהג באופנוע נמצאו לפתע סימנים כי הוא נתון תחת השפעת סם.
בשלב הנוכחי די בראיות לכאורה, ולפיכך ניתן להסתפק בבדיקת המאפיינים שנערכה למשיב, ואילו התמיהה שהעלה בא כוח המשיב תידון בתיק העיקרי.
נוסיף כי לפי מזכר המצוי בתיק החקירה ביום 20.7.11 בעת שהמשיב הובא בפני כבוד השופטת פראג, הוא טען כי במעמד האירוע הוא ביקש למסור דגימת שתן אך החוקר סירב לאפשר לו למסור דגימה כאמור. במהלך הדיון הביע המשיב את הסכמתו למסור דגימת שתן, אך שיצא מאולם בית המשפט חזר בו מהסכמתו.
אני סבורה כי דוח המאפיינים בצירוף העובדה שהמשיב סירב בשתי הזדמנויות שונות למסור דגימת שתן,יש בהם כדי לבסס לכאורה את העבירה של נהיגה תחת השפעת סם. נזכיר שוב כי גם ביום 20.7.11, היינו לאחר שחלפה יממה ממועד האירוע השני, עדיין עמד המשיב על סירובו למסור דגימת שתן לאחר שתחילה הביע הסכמה ליתן דגימה כאמור.
המשיב נתון במעצר בית כולל איזוק אלקטרוני לפי החלטת בית משפט השלום בכפר סבא בגין עבירות רכוש תקופה של קרוב לשנתיים. בתחילה היה המשיב במעצר בית מלא אך מאוחר יותר הוקלו התנאים והותר למשיב לצאת ממעצר הבית מהשעה 08:00 בבוקר עד לשעה 15:30 אחר הצהריים. המשיב הפר את תנאי השחרור מספר פעמים, שהבולטות שבהן היו שינוי מקום מעצר הבית על דעת עצמו ללא קבלת אישור בית משפט והימצאותו מחוץ לבית בשעה 20:25 בערב. כתוצאה מכך הגישה המדינה בקשה לעיון חוזר על החלטת השחרור למעצר בית והמשיב נעצר לתקופה של כחודשיים.
ביום 18.1.11 החליט בית המשפט המחוזי מרכז בתיק עמ"ת 21462-01-11, לשחרר שוב את המשיב למעצר בית מלא תחת איזוק אלקטרוני כשהנימוקים להחלטת השחרור היו התמשכות ההליכים, העובדה שהמשיב נעצר למשך חודשיים בגין הפרת תנאי השחרור וחלופת מעצר שהוצעה אשר כללה מפקח נוסף שלא שימש בתפקיד זה בעבר - גיסו של המשיב.
בהמשך, בסוף אפריל 2011 אישר בית משפט השלום בכפר סבא למשיב לצאת לעבודה בפיקוח דודו, מהשעה 08:00 ועד לשעה 19:00 בערב.
הנה כי כן עולה כי שני האירועים נשוא כתב האישום הנוכחי אירעו בשעה שהמשיב נתון במעצר בית בגין תיק פלילי. אמנם הנהיגה בשני האירועים לא התרחשה בשעות בהן המשיב היה אמור לשהות במקום מעצר בית, אך עצם העובדה שהמשיב היה לבדו בשני האירועים כשהוא אינו נתון לפיקוח מי מהמפקחים יש בה ,לכאורה, משום הפרה של תנאי מעצר הבית.
המשיב מחזיק ברישיון נהיגה משנת 95 ולחובתו נזקפו 18 הרשעות קודמות בתעבורה. אין בעברו של המשיב הרשעות בגין עבירות של נהיגה בזמן פסילה או בשכרות, אך תלוי ועומד כנגדו כתב אישום בגין אירוע משנת 2009 בו נטען כי נהג שעה שהוא מחזיק ברישיון נהיגה מזויף, הקבוע להוכחות לחודש ספטמבר 2011.
למשיב עבר פלילי מכביד בגין עבירות רכוש, אלימות וסמים. הוא נידון בעבר למספר תקופות מאסר. בשנת 2004 נידון המשיב למאסר למשך 40 חודשים בגין שוד מזוין, ובשנת 2005 נידון למאסר למשך 12 חודשים בגין עבירות של התפרצות וגניבה.
לפי החלטתו של כבוד השופט מלמד מיום 25.7.11, הכין שירות המבחן תסקיר מעצר אודות המשיב, אשר מסקנותיו אינן חיוביות. שירות המבחן העריך כי נוכח דפוסי אישיותו של המשיב, התנהלותו לאורך השנים, קושי משמעותי מצידו בעמידה בגבולות, כוחות דלים להתמודדות עם מצבי לחץ ומערכות תמיכה דלות - קיים סיכון להתנהגות פורצת גבולות מצידו של המשיב.
עוד נאמר בתסקיר כי המפקחות המוצעות, היינו אימו של המשיב ואשתו, אינן מסוגלות להתייחס באופן בקורתי לאופן התנהלותו של המשיב ואינן מהוות דמויות דומיננטיות ומרסנות עבורו, ואילו דודו של המשיב (המתגורר בצפת ואשר אמור היה לפקח על המשיב אך בשעות העבודה) אינו מסוגל לפקח עליו לבדו.
בסיכומו של דבר נוכח הסיכון הנשקף מהמשיב , על אף הגמשה מסוימת בעמדותיו, חומרת המעשים המיוחסים לו והעובדה שנעצר בעת שהיה תחת איזוק אלקטרוני, לא המליץ שירות המבחן על שחרורו של המשיב למעצר בית.